הכל התחיל כשהשתעמממתי משעורי הפסיכולוגיה והאומנות בתואר הראשון שלי. העיניים פזלו לסטודיו לקרמיקה שבקצה המתחם. הצטרפתי לחוג, 3 שעות בשבוע שגלשו ליום שלם.. וישבתי. שם על האובניים בשיא הריכוז הרמתי צילינדרים שעות, ימים…. עוד צילינדר ועוד אחד ועוד אחד. (צילנדר זו הצורה הבסיסית ממנה מורכבים רוב הכלים השימושיים ונדרש אימון רב כדי לבצע זאת בצורה מספקת) אחרי תקופה חזרתי לדירת הסטודנטים הקטנה שלנו עם כמה כלים חדשים בינהם ספל עקום, קערה מעוותת וקנקן קטן קטן והייתי מאושרת…..
בהמשך עשיתי תואר שני במנהל עסקים כי חשבתי שקדרות זה רק תחביב וצריך גם להתפרנס… ועבדתי בכל מיני עבודות חשובות כאלה וטפחו לי על השכם והייתי עובדת מעולה. אבל בפנים הרגשתי שיש לי דברים יותר חשובים לעשות. עזבתי הכול, וההמשך כבר פרוס בפניכם…
עם יציאתי לחופשת לידה פתחתי את הסטודיו שלי ומאז זו העבודה שלי. מלאת סיפוק, מותחת את הגבולות וממלא אותי בחיים עצמם. כמו שאני חושבת שצריך אותם לחיות!
מזמינה אתכם להצטרף לעולמי הקסום ולטייל בין דפי הכלים שלי. הם ההשתקפות לאיך שאני רואה בית, סגנון, צבע צורה ופונקציונאליות. הם ההגשמה שלי ללב שלם!
תנסו ותראו…
